פיצה קלאסית: מתכון לבצק איטלקי
פיצה קלאסית: מתכון לבצק איטלקי
Anonim

מהרגע שהפיצה צברה פופולריות עולמית, מתכונים ממסעדות נדדו במהירות לבישול ביתי של עקרות בית מכל העולם. אבל פיצה טעימה להפליא, כמו במסעדה, לא תמיד יוצאת. פיצה מסורתית או קלאסית, שמכינים בפיצרייה, נבדלת בעיקר בבצק. בבית קפה או במסעדה מקבלים פיצה בעלת קרום דק ופריך, עם קרום זהוב וליבה רכה. בבית אנחנו מוציאים מהתנור בסיס שופע ואדמדם, שהוא טעים מאוד, אבל שונה מהאידיאל ומזכיר עוגת תנור.

כדי לבשל את הפיצה הקלאסית הכי טעימה בבית, צריך להבין מהי, איך לבשל נכון את הבצק ואיזה מתכונים יש.

מהי פיצה איטלקית?

פיצה קלאסית
פיצה קלאסית

פיצה איטלקית היא מאכל לאומי שראשיתו כמה מאות שנים מקיומו. המנה נראית כמו לחם שטוח אפוי פתוח העשוי מבצק לא שמרים, עליו מניחים את המילוי. כיום, פיצה היא מאכל מפורסם בעולם עם למעלה מאלף מתכונים. אבל מתכון הפיצה הקלאסי נחשב לסטנדרט.

מתכון לבצק קלאסי

הדבר הכי חשוב בהכנת הפיצה הנכונה הוא המתכון הנכון, והטכנולוגיה המיוחדת שתכין את בצק הפיצה המושלם. המתכון הקלאסי יכול לשמש בסיס להכנת סוגים שונים של מנות. למבחן תזדקק ל:

  • טמפרטורת מים מבושלים 40o С – 0.3 l;
  • שמרים יבשים או חיים - 10 גרם או 0.5 חבילות;
  • סוכר מגורען - 20 גרם;
  • מלח - 1 כפית;
  • קמח דורום - 1 כוס;
  • קמח רך - 1 כוס;
  • שמן צמחי – 30 מ"ל.

קודם כל מכינים את הבצק. יוצקים מים חמים לקערה עמוקה, מוסיפים סוכר, שמרים ויוצקים כף אחת של קמח משני הזנים. מערבבים היטב את כל החומרים ומניחים לתפיחה במקום חמים.

לאחר רבע שעה, השמרים יתמוססו בקערה וייווצר קצף על פני השטח. בקערה נוספת מערבבים קמח, מלח, חמאה והבצק המתקרב. הבצק נלוש. אחד הגורמים החשובים המשפיעים על איכותו הוא העקביות הנכונה. התוצאה צריכה להיות בצק רך ויחד עם זאת אלסטי לפיצה. המתכון האיטלקי הקלאסי מרמז על בסיס דק שקל יותר לרדד אותו מבצק גמיש.

איך לבשל את הריק?

ככלל, המתכון לעיל לפיצה קלאסית בבית כולל בישול של חמישה או שישה בסיסים. נפח כזה לא תמיד ניתן להכין ולאכול בבת אחת, לכן מומלץ להכין ריקים שניתן לשמור במקפיא עד6 חודשים.

אז, השלב הראשון הוא יצירת כדור מהבצק. קוטר הגוש צריך להיות כחמישה עשר סנטימטרים. יש לגלגל את הכדור בקמח, לאחר מכן להניח על משטח יבש, למשל, על קרש חיתוך ולקבור באצבעות, במרחק של סנטימטר אחד מהקצה. ביד השנייה, לחץ קלות ומשוך את הבצק הצידה, הפוך אותו.

מתכון איטלקי קלאסי לבצק פיצה
מתכון איטלקי קלאסי לבצק פיצה

שלב שני - מתיחה. ברגע שהכדור הופך לצורת דיסק, יש צורך להמשיך למתוח אותו לכיוונים שונים, עד שקוטרו יגדל לגודל של עשרים וחמישה סנטימטר. במקרה זה, העיקר לא לנסות ליישר את יריעת הבסיס, זה יהיה בפקעות מיוחדות, אחרת הבצק יאבד אוויר, והפיצה תצא לא יפה וללא כתמים מוזרים על הקרום.

מתכון פיצה קלאסי בבית
מתכון פיצה קלאסי בבית

השלב השלישי הוא היווצרות. לאחר הנחת דיסקית הבצק שהתקבלה על פרקי האצבעות, במרחק של כמה סנטימטרים מהקצוות, עליך להתחיל לסובב את הבסיס, להזיז את הידיים מתחתיו בקצב גבוה. בתהליך של מניפולציות כאלה, הוא יהפוך דק יותר ויתרחב. לאחר שהבצק הגיע לגודל של שלושים סנטימטר, שים אותו על קרש חיתוך בקמח.

בצק פיצה איטלקי קלאסי
בצק פיצה איטלקי קלאסי

עכשיו הבסיס כמעט מוכן, כמו הפיצה עצמה, מתכון איטלקי קלאסי שניתן לשנות בהתאם לזמינות המזון במקרר.

פיצה קלאסית

כדי שפיצה איטלקית תצא, אתה יכולהפעל את המוזיקה ותיהנה מהאווירה הנעימה תתחיל לבשל.

איך להכין את הבסיס כבר מאוד ברור, אבל עם השאר צריך לטפל. כדי להתחיל בהכנת הרוטב:

  • עגבניות - 2 חתיכות;
  • שמן צמחי - 2 כפות;
  • שום - 2 שיני;
  • פלפל גרוס חריף - קורט;
  • אורגנו, בזיליקום או תבלינים איטלקיים אחרים לפי הטעם;
  • מלח וסוכר - 1 כפית כל אחד.

מילוי, ככלל, יכול להיות כל דבר, מגבינה וזיתים, וכלה בנקניקים, בשר או פירות ים. אבל הפיצה האיטלקית הקלאסית מכילה גבינת מוצרלה (מאה וחמישים גרם) ועגבנייה אחת.

מתכון קלאסי לבצק פיצה
מתכון קלאסי לבצק פיצה

להכנת הרוטב מסירים את הקליפה מהעגבנייה ומוציאים את הגרעינים (זה לא הכרחי אבל זה המתכון הקלאסי). ואז העגבניות נחתכות לקוביות קטנות ונשלחות למחבת, ששומנה קודם לכן בשמן זית. עגבניות נותנות מיץ. כשהרוטב רותח, מערבבים אותו, ולאחר רבע שעה, ברגע שהוא מסמיך, מוסיפים לו מלח, סוכר, תבלינים ושום. הפרופורציות במתכון אינן מצוינות, מכיוון שהרוטב עשוי לפי הטעם.מילוי עגבניות ומוצרלה יש לפרוס דק ולהניח על בסיס מוכן, משומן מראש ברוטב.

מוכנה, אבל פיצה גולמית, שולחים לתנור שחומם מראש ואופים בטמפרטורה של 220 עד 230 מעלות צלזיוס במשך עשר דקות.

פיצה דקה

איך לבשלבצק הפיצה האיטלקי הקלאסי כבר ידוע, והכנת הרוטב היא בדרך כלל סטנדרטית. עכשיו לגבי המלית. המתכון לפיצה דקה משתמש במספר סוגי תוספות, מהן הוא מקבל טעם ייחודי.

פיצה מתכון איטלקי קלאסי
פיצה מתכון איטלקי קלאסי

תזדקק ל:

  • רוטב עגבניות - 100 גרם;
  • ham – 70 גרם;
  • גבינה - 30 גרם;
  • עגבניות - 2 חתיכות;
  • זיתים - 30 גרם;
  • זיתים 30 גרם;
  • פטריות (שמפיניון) - 50 גרם;
  • שמן צמחי (לשימון המחבת) - 1 כף.

על חומר העבודה המוכן, מרוח ברוטב או רסק עגבניות, כל המלית מונחת בסדר אקראי. לפני הפריסה, בשר חזיר וירקות נחתכים לקוביות. לבסוף משפשפים גבינה מעל. אופים בתנור בחום של כ-220 מעלות צלזיוס במשך שמונה דקות.

פיצה "4 גבינות"

הפיצה הקלאסית שנקראת "4 גבינות" פופולרית אצלנו במיוחד. יש לו טעם וארומה עדינים של ארבע גבינות שונות.

מתכון פיצה קלאסי
מתכון פיצה קלאסי

לבישול תזדקק ל:

  • גבינות "מוצרלה", "פרמזן", "דור בלו", "אמנטל" - 100 גרם כל אחת;
  • עשבי תיבול איטלקיים (תבלינים) - לפי הטעם;
  • עגבנייה - חתיכה אחת;
  • שמן צמחי.

במתכון הפיצה האיטלקי הקלאסי מופיעות ארבע גבינות מומלצות, אבל אולי אין לכם חלק מהן בהישג יד, וזו לא בעיה. ניתן להחליף גבינהאנלוגים.

לכן, אנו משפשפים כל סוג של גבינה על פומפיה, ותוכלו לפורר גבינה רכה בידיים. גבינות מונחות בשכבות על הבסיס המוגמר, מפזרים תבלינים ומעל מניחים עגבנייה חתוכה לפרוסות. אופים עד חמש עשרה דקות בתנור בחום של 200 מעלות.

סודות של פיצה טעימה

  1. להכנת פיצה דקה ופריכה, מכניסים שני ניירות אפייה לתנור שחומם מראש, פיצה מלמעלה וריקה למטה.
  2. תהליך הלישה של הבצק מצריך מצב רוח טוב, אפשר להפעיל את המוזיקה, אבל לא חזק, אלא ברקע.
  3. יש לנפות קמח, כדי שהבצק ייצא הומוגני.
  4. שמרים טריים תמיד טובים מאשר יבשים. אבל בהיעדר אלה, אתה יכול להחליף.
  5. בעת לישה של הבצק, תחילה מוסיפים רק מחצית מהקמח, ומערבבים את השאר בהדרגה.
  6. רצוי להחליף שמן חמניות צמחי בשמן זית. יש לו פחות טעם והוא יהיה בלתי נראה בעת האפייה.
  7. יש להמשיך בתהליך הלישה של הבצק עד שהוא מפסיק להידבק לידיים. יש לזכור שאסור לקרוע פיצה בשלב הלישה ויצירת הבסיס. הבצק צריך להיות רך ואלסטי.

Result

לסיכום, פיצה קלאסית אפשר להכין בבית. זה רק הכרחי להקפיד על כמה כללים, ומארחת מתמידה וקשובה תאכל ארוחת ערב איטלקית מעולה. ניסוי עם סתימות הוא לא רק אפשרי, אלא הכרחי. אחרי הכל, הקלאסיקה אוהבת שלמות.

מוּמלָץ: