ארוחת צהריים - איזה סוג של ארוחה זו? היסטוריה ומצגת מודרנית

2024 מְחַבֵּר: Isabella Gilson | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:26

בראש של רוסי רגיל, יש 3 ארוחות: ארוחת בוקר קלה, ארוחת צהריים קבועה בעבודה וארוחת ערב משפחתית טעימה. לפעמים מתווסף לרשימה זו חטיף אחר הצהריים, אבל בעיקר אצל ילדים. אולם בשנות ה-90 המצב השתנה במקצת, ויותר ויותר מסעדות, בתי קפה ומפעלים נוספים החלו להזמין מבקרים לארוחת צהריים. "מה זה? ארוחת בוקר, צהריים או ערב?" רבים שאלו את עצמם בתמיהה. הרבה זמן עבר מאז, אבל המצב לא השתנה באופן דרמטי. הבלבול עם המילה "צהריים" עדיין נשאר.

נא לא להתבלבל

אז, עצם המילה "צהריים", או ארוחת צהריים, הגיעה לשפה הרוסית ממדינות דוברות אנגלית (בריטניה, ארה"ב וכו'). הם מייעדים ארוחה יומית קצת יותר משביעה מארוחת בוקר, אבל לא דחוסה כמו ארוחת צהריים. כאן נוצרים ההבדלים. גם לפני 30-40 שנה, כשענו על השאלה של ארוחת צהריים - מה זה, היה נכון לומר שזו ארוחת בוקר שנייה. ארוחה זו התקיימה בסביבות השעה 11-12, בניגוד לארוחת צהריים, שיכולה להתקיים לא לפני השעה 3 אחר הצהריים.

היום,כאשר רוב האנגלים כבר לא צריכים לקום מוקדם כל כך, ומספר הארוחות צומצם לשלוש, הארוחות התקרבו ל-12.00-13.00. למעשה, ארוחת הצהריים העבירה את ארוחת הצהריים (ארוחת הערב) האנגלית למועד מאוחר יותר וביטלה למעשה את המושג "ארוחת ערב" (או ארוחת ערב). חשוב מאוד לא לבלבל בין מושגים אלה בעת תקשורת עם הבריטים והאמריקאים. לכן, היום אנחנו יכולים לומר בביטחון לגבי ארוחת צהריים שזו ארוחת צהריים במובן הרוסי.

עסקים וצהריים - מה המשותף ביניהם?

אבל אם המילה ארוחת צהריים עדיין מוכרת לרבים משיעורי האנגלית, אז הביטוי "ארוחת צהריים עסקית" עדיין מבלבל חלק. מעניין מה מסתתר מתחתיו? כדי לעשות זאת, כדאי להבין את מקור המושג הזה.

אמריקאים יוזמים הוקירו כל דקה, ולכן השתמשו לעתים קרובות בארוחות כדי לתקשר עם עמיתים ושותפים. ארוחת הצהריים הייתה מושלמת הן בזמן והן בכמות האוכל שנלקח. אחרי הכל, בצהריים כבר היו ידועות חדשות שאפשר לדון בהן, חוץ מזה, על פי כללי הנימוס, אתה יכול להזמין לארוחת צהריים רק על ידי התקשרות בטלפון, אפילו קישוט שולחן חגיגי אינו נדרש. משילוב המילים באנגלית business and lunch הופיע הייעוד של ארוחה כזו. עכשיו זה די ברור מהי ארוחת צהריים עסקית.

כרגע…

עם זאת, לא סביר שמסעדות, בתי קפה וביסטרו, המציעים ארוחות צהריים עסקיות ללקוחותיהם, הכניסו את אותו רעיון לקונספט. למעשה, מדובר בארוחת צהריים קבועה, המורכבת מהראשון, השני, סלט ומשקה. כמה שזה עצוב, אבלהוא מזכיר מאוד את הקנטינה הסובייטית במובן הגרוע ביותר שלה, חוץ מזה, מפעלים "יד אמצעית" משתמשים לעתים קרובות בחומרים זולים לבישול. כל זה משפיע על האיכות.

במסעדה ברמה גבוהה מבינים קצת אחרת מהי עסקית צהריים. עבורם, זו דרך למשוך מבקרים לארוחת ערב מעודנת, ולכן יקרה יותר. לכן בארוחות ערב מורכבות כאלה יהיו כל אותן מנות, אבל כבר נבחרות לפי שילוב הטעם. הורדת המחיר היא לא יותר מתכסיס שיווקי. לא סביר שהרוב יעזו ללכת למוסד יקר ללא המלצות. אבל תשלום של 200-300 רובל עבור ארוחת צהריים ניסיון יהיה סביר עבור רבים. אם לקוח אומר על ארוחת צהריים צנועה שהיא טעימה, אז הוא בטח ירצה לבקר במסעדה הזו יותר מפעם אחת.

עוד קצת בלבול

כנראה כדי לבלבל לחלוטין את הרוסי הממוצע, נטבע הביטוי "בקרת צהריים" באנגלית. מה זה ומה זה קשור לתזונה? בעצם - אין. למעשה, אלו קשיי התרגום (או, יותר נכון, התמלול). באנגלית זה נראה כמו בקרת שיגור ופירושו המילולי "בקרת שיגור". מונח זה משמש נהגים כדי להתייחס למערכת התנעה מהירה אלקטרונית. ברור שאין לזה שום קשר למילה ארוחת צהריים.